שם בן ד׳

כמעט כל דבר מוסבר בקבלה ובחסידות לפי שם הוי' וארבע אותיותיו. מאיפה זה הגיע בעצם? בחז"ל שם הוי' נקרא הרבה "שם בן ד' [אותיות]" (קדושין עא, א; בבא בתרא קסו, ב; סנהדרין ס, א. ובכ"מ), ומזה הסיקו בקבלה שלארבע אותיות שם הוי' משמעות שונה ואיחוד נצרך. יש בלי סוף ביאורים על המבנה של שם הוי': "הנסתרֹת (יה) ... והנגלֹת (וה)" ואיחודן, "ליחדא שם י"ה בו"ה"; על הסדר של האותיות; ים ועומקים של תורה שרק מי שהלכו ברצינות על ה' עד הסוף יכולים היו לגלות. כאן נתייחס רק להקבלת ארבע האותיות לספירות ומשמעותן (וגם נדלג על המדרגה 'קוצו של יו"ד', שמסמלת את העל־מודע שבאדם והופכת לספירה 'כתר'):

האות י הופכת לספירה "חכמה". ספירת החכמה היא כנגד מוח ימין בגוף האדם (ההמיספרה הימנית של המוח), האמונה על אינטואיציה ויצירתיות. האינטואציה היא כמו זרע השראה, בבחינת נקודת ה־י התמציתית. האות ה עילאה הופכת לספירה "בינה". ספירת הבינה היא כנגד מוח שמאל בגוף האדם (ההמיספרה השמאלית של המוח). כוח הבינה אמון על פיתוח שכלי של השראת החכמה, כפי שהאות ה מפתחת את נקודת ה־י לריבוי ממדים. שתי הספירות חכמה ובינה נקראות יחדיו ספירות ה"מוחין".

האות ו הופכת־מתפתחת לשש ספירות, הנקראות "חסד", "גבורה" ו"תפארת" (שלישיה ראשית), ו"נצח", "הוד" ו"יסוד" (שלישיה משנית). מכיוון ש־ו מקבילה לעיקר גוף האדם, ומכיוון שעניינו של המשפיע הוא להוציא לאור את פרטי המחשבה שבמוחין שמעליו, האות ו מתבטאת בשש ספירות שונות (כערכה המספרי של האות ו). ספציפית, ספירת החסד, שעניינה השפעה ונתינה, מקבילה לזרוע ימין (זרוע הנתינה והקירוב, כמאמר חז"ל "ימין מקרבת"); ספירת הגבורה, שעניינה הצבת גבול ומידה, לזרוע שמאל ("שמאל דוחה"); התפארת הממצעת ביניהם היא הגוף עצמו; ספירות הנצח וההוד – הקשורות, בהתאמה, בנצחון ובניצוח פעילים לעומת הודאה והודיה סבילות – הן כנגד שתי הרגליים; לבסוף, ספירת היסוד, שעניינה ריכוז והשפעה כלפי מטה, מקבילה לאבר ההולדה, אבר הברית (או בגוף האשה, הרחם). שישיית ספירות זו מכונה יחדיו ספירות ה"מידות", רמז למידות הלב השונות השוכנות כביכול בתוך הגוף. נמצא כי עיקר החידוש של הספירות על מבנה שם הויה הוא פיתוח רובד ה'גוף' והפיכתו לכפליים מנפח ה'ראש' (פרופורציה הקרובה יותר לזו הפיזיולוגית). האות ה תתאה הופכת לספירה "מלכות". כפי ש־ה תתאה היא הספירה המקבלת מ־ו כך ספירת המלכות מקבלת שפע משש הספירות שמעליה, ובאמצעותו מנהיגה את העולמות התחתונים, שעל כן היא נקראת מלכות. השם "מלכות" מקשר כמובן ספירה זו לספירה הראשונה, "כתר". אכן, על שתי ספירות אלו כתוב "כתר עליון איהו [הוא] כתר מלכות", ו"נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן". במלכות מגיע אור הכתר לתכליתו ומתגלה.

מתוך ראה אנכי נותן לפניכם · פרשת ראה · תשפ״ו