אחוריים

מחוברת המושגים

בקצרההשפעה ללא רצון פנימי, כשהמשפיע מפנה רק את החלק ה׳אחורי׳ שבו. כמו נה״י של כל ספירה המשפיעים בספירה שתחתיה, וההשפעה לקליפות ״כמאן דשדי בתר כתפוי״. ההפך מ׳פנים בפנים׳.

'אחוריים', הוא ביטוי להשפעה ללא רצון פנימי, כאשר אני מפנה רק את החלק ה'אחורי' באישיות שלי למקבל ממני.

כאשר אומרים 'אחוריים' במדרגות הקדושה, הכונה שהדבר מושפע ברצון 'חיצוני' ביחס למדרגה אחרת. לדוגמה, כאשר הקב"ה אומר למשה "וראית את אחורי" אין הכונה שהקב"ה מראה לו גילוי לא-רצוני (שכן השגת משה רבינו גדולה לאין-ערוך אף משאר הנביאים), אלא גילוי שלגבי הפנימיות של ה' הוא 'אחור', חיצוני יחסית, "ופני לא יראו".

ולדוגמה בספירות האלוקיות: הנה"י (נצח-הוד-יסוד) של כל ספירה הם האחוריים שלה, המתלבשים-משפיעים בספירה שתחתיה. השפעה זו היא כפי שנמדד לכל ספירה וספירה בריש ההשתלשלות בשביל קיום העולם ('המשכה בסוד שרש' בלשון החסידות). והיינו שזהו חיבור הכרחי של הספירות אחת עם השניה על מנת להתקיים, ולקיים את העולם.

נמצא שהשפעה של אחוריים היא הפוך מ'פנים בפנים' – השפעה מתוך בחירה ורצון הדדי (המשפיעה ומולידה גילוי אור במציאות, ונקראת 'המשכה בסוד תוספת'). ובביטוי השגור בקבלה וחסידות כאשר היחס בין המשפיע והמקבל אינו רצוני-בחירי אלו יחסי 'אחור באחור'^סו^סז.

כמו כן, ישנה השפעה של אחוריים לקליפות, וכפי שמתואר הדבר בפנימיות התורה שההשפעה לקליפות היא "כמאן דשדי בתר כתפוי" – כמו מי שזורק משהו אחורה, בלי להסתכל בפנים של המקבל^סח.

השפעה זו היא אינה רצונית^סט, השפעה של הכרח על מנת שתהיה בחירה בעולם בין טוב ורע^ע.

הערות

סוכמובן שיתכן גם 'פנים באחור', והיינו שהמשפיע רוצה להשפיע, והמשופע 'מוכרח' (שוב כנזכר למעלה, זהו לא חייב להיות 'הכרח' מגביל וכפייתי, אלא כמו 'אתה החיים שלי'); וכן 'אחור בפנים' שהמשפיע 'מוכרח' (כנ"ל לאו דוקא הכרח רע) להשפיע והמקבל רוצה בחפץ לב. ↩
סזראה בכל זה, בביאור ההבדל בין 'פנים בפנים' ל'אחור באחור' בארוכה, סה"מ עת"ר החל מד"ה "והנה בזח"א". ↩
סחתניא פרק כב. ↩
סטכאשר איני רוצה משהו, בזה גופא אני נותן לו משמעות מצדי; וכשהקב"ה אינו רוצה משהו, זה גם עושה אותו מציאות. ↩
עשם. ↩

במאמרים

המושג מופיע ב-16 מאמרים. כאן 10 המאמרים שבהם הוא מופיע 2 פעמים ומעלה.

אשרי העםפרשת נצבים · תשפ״ה
״כאשר ה'יש', הנקבה, בטלה ל'אין' – הרי היא רק 'אחוריים', טפלה ל'אין' כך שאין רצון שתהיה קיימת בפני עצמה.״
ה'אחוריים' מתבארים כאן כיחס של 'אחור באחור', שבו ה'יש', הנקבה, בטל ל'אין' ואינו קיים בפני עצמו
אשה כי תזריעפרשת תזריע-מצורע · תשפ״ו
״אך מי שלומד בשביל השגות חיצוניות לקשר הוא בחינת אחוריים.״
ויושט המלך לאסתרפרשת תצוה · תשפ״ה
״…אני יזיז את הראש לצד ימין גם המוח והשכל יהיו בצד ימין, ככה גם ה' הלביש את החכמה שלו ואת הרצונות שלו בתוך דברים גשמיים (שנקראים 'אחוריים', כי הם מסתירים על פני ה' המאירים).״
ואהיה אצלו אמוןפרשת ואתחנן · תשפ״ה
״הרצון העליון נקרא 'אחוריים' כנ"ל, והיינו שאין בו שום התחלקות.״
בעצם היום הזהפרשת לך לך · תשפ״ו
״החיצוניות – הקליפה – היא אומות העולם, ושורשם בעליונים הוא שבעים השרים הממונים על האומות, שמקבלים את חיותם מבחינת "אחוריים", כלומר, לא מתוך רצון ובחירה של ה', אלא מפני שהם נצרכים בשביל הפנימיות.״
ושאבתם מיםפרשת האזינו · תשפ״ו
״השמחה הזו בבחינת 'אחוריים' (וכמו שכתוב: "אחרי הרעש") מכיוון שהיא באה מתוך התבוננות שרואה את האחוריים והחיצוניות של הדברים, המחשבה שיש לנו מציאות נפרדת.״
אין שכחה לפני כסא כבודך (הקדמת נר מצוה ותורה אור)פרשת וישלח · תשפ״ו
״שוב, למרות שבאמת אנחנו לא נפרדים, כאשר ה' מסתיר את הפנים, מה שאנחנו רואים זה רק את ה'אחוריים' ו'החיצוניות' של הדברים ושם כן נראה כביכול שאנחנו נפרדים.״
אלה החוקיםפרשת בהר-בחוקותי · תשפ״ו
״…ולכן נקרא 'מצדו', שהן אינן בחינת 'אחוריים', שהוא בחינת דבר שהוא בעל־כרחו לגמרי, שהוא אינו חפץ בזה כלל, ולא בחינת 'פנים', שהוא רצון וחפץ גמור…״
ויקח קרחפרשת קרח · תשפ״ו
״…אהבה כזו הנולדת מתוך התבוננות שכלית בגדולת ה' ומורגשת בגלוי, לעומת "אהבה שלמעלה מהשגה" ("אחור באחור"), שהיא התלהבות עצמית של הנשמה, כזו שאינה תלויה בהבנה (כמו אדם שנדחף מאחור מבלי לראות את הגורם).״
עניין הבעל תשובהפרשת ואתחנן · תשפ״ו
״אך הענין הוא, שבוודאי אף שיהיו מאמינים באחדות ה׳, הוא רק כמו שכתוב (ראה צפניה ג, ט) ויטו שכם אחד לעבדך, שהאחדות יהיה אצלם רק בבחינת שכם, שהוא בחינת אחוריים, שיקבלו מישראל בבחינת חיצוניות.״

המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.