עולם-שנה-נפש (עש"ן)
מחוברת המושגים
בקצרהשלושת המימדים שכל דבר במציאות מתרחש בהם: עולם (מקום), שנה (זמן) ונפש (חוויה), כמו במתן תורה: הר סיני, ו׳ סיון ונשמות ישראל. לכן בחסידות לומדים ממימד אחד על חברו.
המציאות מורכבת משלושה מימדים שנקראים: עולם (-מקום), שנה (-זמן) נפש (חוויה). כל דבר המתרחש במציאות מתרחש בשלשת המימדים הללו. ולצורך הדוגמה: במתן תורה הנפש היא נשמות ישראל המקבלות את התורה, העולם (המקום) הוא הר סיני, והשנה היא התאריך – ו' (או ז') סיון לשנה השנית בצאתם מארץ מצריםכ.
על כן, בחסידות כאשר ישנו לימוד אחד על השני מהמימדים של אותו דבר, ולדוגמה:
'מלכות דאצילות' בהתממשותה בעולם הגשמי יש בה את שלשת המימדים: מבחינת העולם היא ארץ ישראל; מבחינת מימד השנה היינו שבת המלכה – הספירה השביעית והיום השביעי; מבחינת מימד הנפש היינו (בשרשה כנסת-ישראל ופה בעולם) נשמות ישראל.
על כן נמצא בספרי החסידות שלומדים מהנאמר אודות ארץ-ישראל על כנסת-ישראל – וכן להיפך; משבת על כנסת-ישראל (שהיא גם כלה-מלכה של הקב"ה) וכו'. [ולדוגמה, במאמר שלמדנו במאמר השבועי פרשת 'תרומה' אדמו"ר הזקן מביאר במאמר ('מי יתנך' בתורה אור) את הפסוק "(ארץ אשר) עיני הוי' אלוהיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה" – אודות כנסת ישראל].
כמו כן, פעמים רבות יובא ענין זה לומר שכאשר מגיע שוב השנה של הדבר – לדוגמה ו' סיון – גם בנפש מתחולל אצלנו אותו דבר כאז – קבלת התורה – שצריך לגלות אותו.
המושג שבועי – עולם שנה נפש
מתוך ועתה ישראל · פרשת עקב · תשפ״ו
ספר יצירה, פ״ו משנה א': ג' אבות ותולדותיהן. "ז' כובשים וצבאותיהן, וי"ב גבולי אלכסון. ראיה לדבר עדים נאמנים: עולם שנה נפש". המשנה היא בסגנונו הסתוּם והתמציתי של ספר יצירה, ושלש המלים הללו – עולם שנה נפש – זכו להמון המון המון פירושים, ביאורים והתייחסויות; והפכו ליסוד גדול בקבלה ובחסידות. אחד הפירושים הבין את זה כיסוד גדול עד שכתב "כי כל ספר יצירה יתפרש על ג' דרכים: אחד מהם בעולם, ב' בשנה, ג' בנפש". בגדול, הביאור הכללי מתייחס לזה שבעולם יש שלשה ממדים מקבילים: האחד – "עולם". המקום. יש הרבה מקומות, שונים, קורים בהם דברים שונים. במקום אחד קרה דבר אחד, בשני – דבר שני. השני – "שנה". זמן. יש הרבה זמנים שונים שמשתנים. השלישי – "נפש". זה כבר יותר מסובך: יכולות להיות שתי נפשות במקום ובזמן אחד אך קרה לשתיהן שני דברים שונים לגמרי. כל העולם מחולק וחי את שלשת הממדים השונים במקביל כל הזמן. בין העולם-שנה-נפש יש הרבה 'יחודים' של העלאת כולם יחד לקדושה: לדוגמא, השיא: כניסת הכהן הגדול (נפש) לקדש הקדשים (עולם) ביום הכפורים (שנה). או יהודי (נפש) בשבת (שנה) בארץ ישראל (עולם).
הערות
- כוסימנך "והר סיני עש"ן כולו" (בית אהרן מקארלין). ↩
במאמרים
- ועתה ישראלפרשת עקב · תשפ״ו
״בין העולם-שנה-נפש יש הרבה 'יחודים' של העלאת כולם יחד לקדושה: לדוגמא, השיא: כניסת הכהן הגדול (נפש) לקדש הקדשים (עולם) ביום הכפורים (שנה).״
כאן עולם, שנה ונפש מתוארים כל אחד כקומה שלימה, וחגי השנה כאיברי הקומה, מראש השנה ועד חנוכה ופורים
- תקעו בחודש שופרפרשת נצבים-וילך · תשפ״ד
״כידוע, בכל דבר ישנם שלושה 'מימדים': עולם שנה נפש (-מקום זמן ואדם),״
- ציון במשפט תפדהפרשת דברים · תשפ״ו
״כי 'עולם שנה נפש', 'נפש' הוא חיות ה'עולם' ו'שנה', בחינת 'ממלא כל עלמין'.״
המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.