אתהפכא
מחוברת המושגים
בקצרה׳התהפכות׳ מדות הנפש הבהמית, כך שאינן נמשכות לחומריות אלא רק לקב״ה, ״חשוכא לנהורא״. בשלימות אצל הצדיקים, ואצל הבינוני באופן זמני בכח ההתבוננות. ולעתים גם התהפכות המציאות.
'אתהפכא' משמעותה היא 'התהפכות', כשבדרך כלל היא מובאת כתיאור התהפכות המדות של הנפש הבהמית. והיינו שבניגוד לבינוני שמידות נפשו הבהמית נמשכות לחומריות – אצל הצדיק מידות נפשו הבהמית 'התהפכו' והן אינן נמשכות לחומריות אלא רק לקב"הכז.
התהפכות זו קוראת בשלימותה אצל הצדיקים הגמורים – כרשב"י – וכמו שמתואר בזהר (ח"א, ד) שכאשר רבי חייא רצה לעלות למדורו של רשב"י והוא שמע קול שאומר: "מאן מנכון די חשוכא מהפכין לנהורא וטעמין מרירו למיתקא עד לא ייתון הכא (-מי ממכם שחשך מהפכים לאור, טעמים מרים למתוקים – מי שלא, שלא יבא לכאן).
אמנם, גם אצל הבינוני תתכן 'אתהפכא', והיינו שכאשר הוא לא נותן למידותיו הטבעיות 'להתפשט' ולהמשך לדברים רעים (ע"י עבודת ה'אתכפיא') – אזי בכח ההתבוננות שמסבירה גם לשכל הטבעי את נוכחות ה' במציאות הגשמית – הנפש הבהמית נמשכת לאלוקות שבגשמיות, ובכך מידותיה מתהפכות לרצות בקב"ה. אמנם, אצל הבינוני דבר זה הוא 'זמני' שכן הנפש הבהמית עדיין בתוקפה, וכאשר הוא אינו יאחוז בהתבוננות – הרי הוא יכול להימשך עוד פעם אל הרע (-גשמיות מנותקת בתודעתה מהקב"ה).
כמו כן, לעתים ישנה 'התהפכות' מגודל המרמור והמאיסה ברע (ואכן חלק מהגדרת הצדיק בספר התניא היא כפי מדת מאיסתו ברע) – כל כך לא טוב לי ברע עד שאני מגלה בעצמי שאני רוצה רק את הטוב.
לעתים במאמרי חסידות המושג 'אתהפכא' מובא לא (רק) כתיאור התהפכות מידות הנפש הבהמית, אלא גם התהפכות המציאות – דברים ששימשו את הרע הנהפכים להיות חלק מהטוב.
הערות
- כזראה תניא פרק י, וכן פרק כז הנ"ל. ↩
במאמרים
המושג מופיע ב-12 מאמרים. כאן 8 המאמרים שבהם הוא מופיע 2 פעמים ומעלה.
- קחו מאתכםפרשת ויקהל-פקודי · תשפ״ו
״למרות שכאמור, ה'אתהפכא' היא שהמידות עצמם 'מתהפכות' ועושות מעצמם את רצון ה', ומשכך לכאורה ברור שהיא עולה במעלתה על ה'אתכפיא'.״
האתהפכא מתבארת כאן כהתהפכות המידות עצמן לעשות את רצון ה', ולפניה באה האתכפיא, כמצה לפני ספירת העומר
- ויושט המלך לאסתרפרשת תצוה · תשפ״ה
״זה העניין של 'אתהפכא חשוכא לנהורא' – שהחושך והגשמיות המסתירה על גילוי ה' נהפכת להיות גילוי אור ה' בעולם.״
- מים רביםפרשת נח · תשפ״ו
״ואמר שמים ונהרות המביאים טרדת המחשבה בענינים גשמיים, לא יוכלו לכבות את האהבה המסותרת, כי אדרבה, בהם ועל ידם תבוא אחר כך, על ידי אתכפיא ואתהפכא, לבחינת בכל מאדך בחילא יתיר.״
- כי תצא למלחמהפרשת כי תצא · תשפ״ו
״…תפלה של שבת קדש – שבה אנו אומרים בשחרית "בשנותו את טעמו ...ויגרשהו וילך" – האדם זוכה להתפלל מתוך אתהפכא, מתוך תחושה שהדבר הכי טבעי לו בעולם זה להתפלל, תפלה טבעית, כיפית, ללא מלחמה.״
- תקעו בחדשפרשת האזינו · תשפ״ה
״…שאלה שנוגעת גם לאופני עבודת ה' של כל אחד מאיתנו: האיתכפיא המתמודדת לא נראית יפה כמו האתהפכא המוצלחת, אבל מצד שני אתהפכא עושים פעם אחת, איתכפיא היא המקום שבו פוגשים את הקב"ה בכל רגע.״
- ואהיה אצלו אמוןפרשת ואתחנן · תשפ״ה
״זו מדרגת ה'אתהפכא', "'בכל לבבך' – בשני יצריך".״
- בעצם היום הזהפרשת לך לך · תשפ״ו
״ותכלית עבודתו של אדם הוא לאתהפכא חשוכא לנהורא, ועל כל פנים לפחות והוא עיקר העבודה הפנימית להבדילם ולהפרידם זה מזה לבלתי יהיו מעורבים יחד למען ידע האדם לבחון בין טוב לרע אשר לא יוכל…״
- ויקח קרחפרשת קרח · תשפ״ו
״לעומת זאת, שתי הציציות שמלפנים נותנות לנו את בחינת ה"פנים", האתהפכא (הפיכת הרע לטוב), המדרגה הכי גבוהה בעבודת ה', המדרגה שבה כל עבודת ה' נקראת "אהבה בתענוגים".״
המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.