אתכפיא

מחוברת המושגים

בקצרהכאשר האדם נמשך להיפך הקדושה, עליו ׳לכפות׳ את עצמו, לא מתוך כפייתיות אלא מתוך רצון להתקרב לה׳. זו העבודה העיקרית של הבינוני, ו״כד אתכפיא סטרא אחרא״ מתרבה אור ה׳ בכל העולמות.

כאשר האדם חושק ונמשך לדברים שהם היפך הקדושה – עליו 'לכפות' ('אתכפיא') את עצמו ולהמנע מנטיה זו, לכפות את מידותיו הטבעיות (ואף לא להשקיע את מוחו במשיכה זו – גם ללא כונה לקיים אותה חלילה) – על מנת לקיים רצון ה'. ה'אתכפיא' נעשית מתוך תודעה ורצון להתקרב לה', ולא מתוך 'כפייתיות' בפני עצמה^כה.

עבודת ה'אתכפיא' היא העבודה העיקרית אצל רוב האנשים – עבודת הבינוני – שהנפש הבהמית אצלם בתוקפה והיא נמשכת לגשמיות העולם גם כאשר הגשמיות מנותקת בתודעתה מהקב"ה (לדוגמה, לאכול לשם הנאה, ללמוד לשם גאוה – ששניהם הגדלת מציאות האדם, במקום הגדלת נוכחות ה').

ה'אתכפיא' נעשית מתוך מודעות האדם למקומו הרוחני – כך שהוא שם לב לנטיותיו השפלות ולצורכו לכפות אותם (ולכך שהוא לא רק חווה חווית רוחניות אלוקיות).

כאשר אדם 'כופה' את נפשו בשביל הקב"ה, גם כללות הכח שמנגד לגילוי אור ה' במציאות נכפה, ואומר הזהר ש"כד אתכפיא סטרא אחרא לתתא אסתלק יקרא דקב"ה בכלהו עלמין" [-כאשר נכפית הסטרא-אחרא למטה, מתרבה אור ה' בכל העולמות]^כו.

הערות

כהזאת הדגשה חשובה בעבודת ה'אתכפיא' שעניינה לא רק 'להתגבר' – כעבודת בעלי המוסר – אלא להתגבר מתוך רצון להתחבר ולקבל עלי מלכות שמים: "ולכאורה, הרי העזיבה יכולה להיות על ידי התגברות על עצמו גם בלי קבלת עול. אך באמת צריך להיות העזיבה מצד שזה נגד רצון ה'. ותתקיים ביותר כאשר היא מצד הרגש איזה אור בנפשו..." (קונטרס העבודה אות ב'), וכן המסתכל בתניא החל מפרק ט' המתאר את מאבק הנפשות – יבחין שתמיד מדובר בהתגברות הנפש האלוקית על ידי התבוננות – הפועלת רצון לקיים דבר ה'. ↩
כווראה עוד במעלת עבודה זו בפרק כז בספר התניא ועוד שם החל מפרק לז. ↩

במאמרים

המושג מופיע ב-14 מאמרים. כאן 8 המאמרים שבהם הוא מופיע 2 פעמים ומעלה.

קחו מאתכםפרשת ויקהל-פקודי · תשפ״ו
״הצורך ב'אתכפיא' לפני ה'אתהפכא', הוא כדוגמת זרע שנזרע באדמה, שבשביל שיצמח ויגדל הוא צריך קודם כל 'להרקיב' בתוך האדמה, ורק מתוך כך הוא יכול לגדול ולצמוח.״
כאן האתכפיא מוסברת כביטול שחייב לקדום לאתהפכא, כדוגמת זרע שצריך קודם להרקיב באדמה
מי יתנךפרשת תרומה · תשפ״ה
״לבן מרמז על ה'לובן העליון', הכתר – האין, ומכיוון שעל ידי אתכפיא יש יכולת לכנסת ישראל לקבל מה'אין' – הרי הם גם נקראים בנים לאין, ללבן.״
כי תצא למלחמהפרשת כי תצא · תשפ״ו
״תפלה זו, של "שעת קרבא", של עבודת האתכפיא, שייכת לתפלה בימות החול – בהם אני עוצר מאין ספור העיסוקים והטרדות, להתאמץ לנקות את הראש ולפנות לה'.״
מים רביםפרשת נח · תשפ״ו
״ואמר שמים ונהרות המביאים טרדת המחשבה בענינים גשמיים, לא יוכלו לכבות את האהבה המסותרת, כי אדרבה, בהם ועל ידם תבוא אחר כך, על ידי אתכפיא ואתהפכא, לבחינת בכל מאדך בחילא יתיר.״
ואהיה אצלו אמוןפרשת ואתחנן · תשפ״ה
״קיום התורה נעשה אצלנו על־ידי 'אתכפיא' – כפיית היש לאין, והיינו העבודה שבבחינת 'אחור', שאנו חווים דוקא את הסתירה וההיפוך הנ"ל, ודוקא עבודה זו עושה את ה'שחוק' הגדול.״
ואשה אחתפרשת וירא · תשפ״ו
״הצעקה עצמה פועלת ש"את ובניך תחיי בנותר" – שהרי כאמור, הצעקה עצמה פועלת שיהיה 'יתרון האור מן החושך' והנשמה תתגלה, כמו שמתואר בזהר הקדוש: "כד אתכפיא סטרא אחרא אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין".״
ויקח קרחפרשת קרח · תשפ״ו
״כעת מסביר אדה"ז ששתי הציציות שמאחורה מייצגות את עבודת ה"אחור", שהיא בחינת אתכפיא (כפית היצר בכח לעבודתו ית"ש), יראה, עבודה שלמעלה מהשגה.״
תקעו בחדשפרשת האזינו · תשפ״ה
״…שאלה שנוגעת גם לאופני עבודת ה' של כל אחד מאיתנו: האיתכפיא המתמודדת לא נראית יפה כמו האתהפכא המוצלחת, אבל מצד שני אתהפכא עושים פעם אחת, איתכפיא היא המקום שבו פוגשים את הקב"ה בכל רגע.״

המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.