צמצום
14 מאמרים עם התגית "צמצום"
ויקח קרח
למה טלית שכולה תכלת עדיין צריכה חוטים?
צמצום: השערות והחוטים הם צמצום שאינו מקטין את האור אלא מנגיש אותו לפנימיות. אצל הכהנים, ששורשם בחסד, זהו צינור לאור עליון. אצל הלויים, ששורשם בגבורה, הוא עלול להתרבות לדינים, ולכן נאמר בהם ׳והעבירו תער׳.
אנא נפשי כתבית יהבית
למה דווקא אנחנו, ולא המלאכים, יכולים להתחדש בתורה בלי סוף?
צמצום: דווקא מפני שה׳ לא גילה בתורה את כל אורו, ״אנוכי״ ולא ״אני״ עם כ׳ הדמיון, נשאר לנו מקום לחדש. גילוי מלא היה מבטל את תודעתנו. הצמצום אינו חיסרון, הוא מה שמאפשר מעיין נובע בתוכנו.
אנכי ה' אלקיך
למה ה' אמר "אנכי" ולא "אני" במתן תורה?
צמצום: ה׳ מצמצם את עצמו בשם ״אלקיך״, לא כדי להתרחק אלא כדי להתרכז ולהתגלות אלינו כמו שהוא. מתוך אהבה הוא מונע מאיתנו תורה שגבוהה מתפיסתנו, וכ׳ הדמיון שב״אנכי״ פותחת לנו מקום לחדש בתורה.
איה השה לעולה
דווקא הזעקה 'איה מקום כבודו?!' היא המקום שבו ה' נמצא
צמצום: ה׳ שם גבול לכבודו, ׳וכבודי לאחר לא אתן׳, ובכל זאת גם החלל הפנוי, ׳כל חללי דעלמא׳, אינו ריק ממנו. הוא מקבל חיות מ׳בראשית – מאמר סתום׳, הכבוד הנעלם, שהצעקה ׳איה׳ נוגעת בו ומגלה אותו.
וישמע יתרו
ומה אם דווקא המשיכה שלך לעולם היא קריאה מה'?
צמצום: ממורו הבעש״ט שמע ה׳תולדות׳ את ׳סוד הצמצום שהוא מניה וביה׳, ובביאור נפתחת קומה נוספת: ה׳ צמצם עצמו כדי לתת מקום ליש ולחומר, וכביכול נכנס לתוכם, כדי שאנחנו, נשמה בגוף, נגלה אותו שם.
תקעו בחודש שופר
למה ראש השנה הוא יום בריאת האדם ולא יום בריאת העולם?
צמצום: ״בראשית ברא אלקים״: כדי שיוכל להיברא עולם מדוד ובעל גבול, ה׳ האין־סופי מעלים את עצמו בכוח הגבורה. שם אלקים הוא הנרתיק המכסה על שם הוי׳, כמגן לשמש, ובזכותו מתגלה הזיו.
מה טובו אוהליך יעקב
ענווה לא מקטינה אותך – היא פותחת אותך לאין סוף.
צמצום: ה׳ צמצם את עצמו בגבורה כדי שתהיה מציאות נפרדת שבה שייכים עבודה וקשר. גם כל מעלה שבי נולדה מאותו צמצום, ולכן היא מגבילה ומרחיקה. בענווה אני מחזיר אותה לשורשה ו׳מבטל׳ את הצמצום.
בהעלותך את הנרות
המצוות מחכות לך: בלי אהבה ויראה הן לא ממריאות
צמצום: המילה אינה מופיעה, אך הרעיון נוכח: המצוות הן ׳התפשטות הארה׳ מאור התורה אל המעשה, כמשפך שמנקז את השפע לפי מידת המקבלים. ובכל זאת אין זה ריחוק, כי שורש הנשמה הוא האור עצמו.
גל עיני
למה נבנה בין יעקב ללבן דווקא גל, ולא חומה?
צמצום: גל נמוך ולא חומה: המחיצה בין עליונים לתחתונים נבנתה מלכתחילה כדי שיעברו אותה. רשב״י גילה את פנימיות הצמצום עצמו, שהוא בשביל הגילוי, ורק מתוך כך יכול האדם התחתון לראות נפלאות מצידו.
כימי צאתך
דווקא הנס שאף אחד לא שם לב אליו הוא הגבוה מכולם
צמצום: אחרי שה׳ צמצם את אורו, הקו נאלץ ״לבקוע״ את חושך הצמצום, ולשם כך נדרשת תגבורת מ״תפארת הנעלם״, הנעלית מהאור שלפני הצמצום. לכן חיות העולם המוגבלת מחברת גבול ובלי גבול, ומכאן תמידות הטבע.
מי יתנך
איך אפשר להיות אח של הקב"ה, ודווקא מתוך הגשמיות?
צמצום: כדי שחכמה עילאה תתלבש בתורה של עולם הבריאה, התורה שלפנינו, נדרש צמצום, כמו ״צמצם שכינתו בין בדי ארון״. זהו הכרוב, ׳אפי זוטרי׳: ה׳אדם׳ שלמעלה המתקטן כמוחין של ילד כדי לדבר אלינו.
וידבר אלוקים
למה צריך לעשות לפני שמבינים? כי שם נוגעים ברצון ה'.
צמצום: נלמד מתוך הנפש, ״מבשרי אחזה״: המחשבה המשוטטת נכנסת ברצון לאותיות ולהגדרה, וזו החכמה, ראשית הגילוי. מכאן בא כח ההשגה, אך החיות עדיין נובעת מן ה׳אין׳ שקדם לצמצום.
ואלה תולדות
מה אם החושך עצמו הוא המקום שבו ה' מסתתר?
צמצום: לא חיסרון אלא כלי לישועה: יצחק צמצם עצמו בצמצומים שאין האומות יכולים לסבול, ולכן חפר מחדש את הבארות שסתמו פלשתים. ומתוך שצמצם עצמו ולא התפלל על בנים, ה׳ בעצמו נתן לו.
יגלה לן טעמיה
האם הלחם שעל השולחן שלך גבוה ממך?
צמצום: דווקא משום שהיו״ד היא נקודת צמצום, היא יכולה להימשך מעצמה ולהיעשות וי״ו, והתענוג מגיע אלינו, אם כי ׳קלישא׳. ההתפשטות של הה׳, אורך ורוחב עד אין קץ, אינה יכולה לרדת כך.