הלב והמאמרהמאמר השבועי · חסידות לכל נפש

בירור

מחוברת המושגים

בקצרהאחרי שנשברו הכלים והתערב הטוב והרע, עבודתנו היא לברר את הערבוב: ׳לשים כל דבר במקומו׳. לקבל את החיות והכח שבמאכל לעבודת ה׳, ולדחות את חומריותו.

לאחר שנשברו הכלים, והתערב הטוב והרע, עבודתינו היא לברר את הערבוב הזה.

הבירור משמעותו 'לשים כל דבר במקומו', והיינו לדוגמה במאכל היתר: את החיות, הכח והשמחה שהוא נותן צריך לקבל בשביל לעבוד את ה' בשמחה, ו'להרחיב את הדעת'; ואת חומריות המאכל, יש 'לדחות' ולהסיח את הדעת ממנויב.

האכילה בה מבררים ניצוצות נקראת "ובטן רשעים תחסר". באכילה זאת מבררים את העוצמה שיש באוכל מהרוע שבו – דהיינו תאוות האכילה (המבקשת לספק אותי) – ע"י שמשתמשים בה לעבודת ה', דהיינו שמשתמשים בכח שהמאכל נותן לגוף לעבוד את ה'. אכילה זאת נקראת "ובטן רשעים תחסר" כי על ידי בירור זה נחסר הרע שיש באכילה (שנקרא "בטן רשעים") מפני שהוא נלקח לעבודת ה'.

הערות

  1. יבהיינו, לחוות ולהיות בתוך האכילה מתוך תודעה אלוקית, כדי לקשר אותה עצמה – באופן פנימי – בקב"ה. ↩

במאמרים

המושג מופיע ב-37 מאמרים. כאן 14 המאמרים שבהם הוא מופיע 3 פעמים ומעלה.

  1. פדה בשלוםפרשת וישב · תשפ״ה

    ״הבירור בפועל נעשה על ידי שעובדים את ה' בשלשת התנועות (-הקווים) הקיימות בעולם – חסד גבורה ותפארת – שכאמור למעלה, הם מתבטאים בשלשת עמודי העולם: תורה, עבודה, וגמילות חסדים.״

    בירור הניצוצות נעשה כאן בעבודה בשלשת הקווים, ותלוי בעבודת ה' של יראה – עבודת עבד

  2. ויהיו חיי שרה – על זאת יתפלל כל חסידפרשת חיי שרה · תשפ״ו

    ״המשמעות של הבירור הוא בעצם סוג של ניסיון: שה' כביכול 'מניח' לפנינו את העניין, ונותן לנו לבחור ע"פ הנטייה הפנימית ו'השורש' שלנו, אם זכינו ו'בשורש' בפנים אנחנו זכים נקיים ו'מבוררים'…״

    המאמר מתאר את הבירור כסוג של ניסיון, שבו ה' נותן לנו לבחור לפי הנטייה הפנימית והשורש שלנו

  3. כי תצא למלחמהפרשת כי תצא · תשפ״ו

    ״במילים אחרות עבודת הבירור היא למצוא לכל דבר את מקומו הנכון, האלוקי.״

    בירור היצר הרע מוסבר כאן בשתי דרכים: במלחמה, בעבודת התפלה, ובמנוחה, ע"י עבודה של תורה

  4. גל עיניפרשת אמור · תשפ״ה

    ״דבתורה, כיון שגם לאחרי שירדה למטה היא דבר ה', לכן, גם בלימוד ועסק התורה דהאדם נרגש בעיקר ההמשכה מלמעלה, שהתורה שהיא חכמתו של הקב"ה נמשכת ומתלבשת בשכלו של האדם, ולא הבירור והזיכוך דשכל האדם.״

  5. יגלה לן טעמיהפרשת חיי שרה · תשפ״ה

    ״הבירור מעלה את הטוב ומוריד את הרע, אבל הוא לא מתקן את הפסולת כך שהפסולת לא עולה - נשארים פערים בין האוכל לפסולת.״

  6. אך בגורלפרשת חקת · תשפ״ו

    ״…כפי שלמדנו ב"מושג השבועי" לפרשת בהעלתך, ב"שבירת הכלים" נפלו לעומק הקליפות וההסתרים ניצוצות קדושים, אך כאשר אנו זוכים להעלות אותם ב"עבודת הבירורים" אנו מעלים אותם למקום גבוה הרבה יותר מהמקום הראשוני שהם היו בו.״

  7. חכלילי עינים מייןפרשת ויחי · תשפ״ו

    ״גם אחרי הבירור הראשון, המידות עדיין בקטנות ולא מספיק מפותחות, ובשביל שהם יגדלו הן צריכות לקבל אל תוכן את האור של התורה, שכאן הוא בבחינת 'חלב'.״

  8. ויחד לבבנופרשת וירא · תשפ״ה

    ״הפירוש השלישי למילה 'ויחד' היא בירור, (וכמו שכתוב במשנה בשקלים: "וידעו ביחוד" ופרש הברטנורא: 'בבירור') והכוונה בבקשה של 'ויחד לבבנו' היא שבליבנו יהיה תמיד ברור ומונח האהבה ויראה לה'.״

  9. בעצם היום הזהפרשת לך לך · תשפ״ו

    ״המאמר מלמד אותנו שגם בלי הידיעה, מה שבאמת מנווט אותנו בכל הבירורים בין הטוב לרע – זהו הקשר העצמי שלנו עם הקב"ה שאליו ברית המילה מובילה אותנו.״

  10. ויהי בשלח פרעהפרשת שמיני · תשפ״ו

    ״במאמר מתבארת נקודה מאד יסודית בדרכה של חסידות איזביצ'א שנקראת 'בירור', בגדול הכוונה היא שכל מה שעובר על יהודי (כולל הדברים שנראים רעים ומרחיקים) נועדו כדי לגרום לו לעבור תהליך נפשי שמכין אותו לתיקונו…״

  11. שלח לך אנשיםפרשת שלח · תשפ״ו

    ״הצורה בה נעשה הבירור היא שאור ה׳ יורד מדרגה אחר מדרגה ומוצא בה את הטוב, את הפניה לה׳, ומגלה בה ביטול.״

  12. ויקח קרחפרשת קרח · תשפ״ו

    ״הטעם לכך הוא שעל ידי בירור עולם התהו, הגבורות יתעלו ויהיו העיקר, בעוד החסדים יהיו טפלים להם.״

  13. מה טובופרשת בלק · תשפ״ו

    ״אנחנו עושים ׳בירור׳ איזה חלק הוא רע ועליו להעלם ולהפסיק לקבל חיות, ואיזה ניצוץ טוב יש במציאות.״

  14. וידבר משה אל ראשי המטותפרשת מטות-מסעי · תשפ״ו

    ״הבירור וההעלאה שמעלים את הברואים שחולפים במחשבות הרבות שלנו על־ידי שאנו מתעוררים מהם לעבוד את ה' אינה שייכת רק בנו, ב'יהודי המצוי', אלא גם אצל הצדיקים הכי גדולים מתעוררות מחשבות על דברים שלילים…״

המאמרים מסודרים כך שבראש הרשימה מופיעים אלה שעוסקים במושג באופן משמעותי יותר.