אתערותא דלתתא
15 מאמרים עם התגית "אתערותא דלתתא"
לתגית זו יש מושג מבואר: באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא ←
ענין ההקפות
התורה מאירה רק מכם, ואז היא מאירה אתכם בכפליים
אתערותא דלתתא: ההתעוררות שלנו מלמטה, ״נתן עוז לאלוקים״, מחזקת את חלקנו בתורה, ומשם ה׳ ״נותן עוז ותעצומות לעם״ בהתעוררות מלמעלה, ״תורה אור״. כל ההתעוררות של תשרי חוזרת אלינו בהקפות ומחזיקה אותנו כל החורף.
ושב ה׳
כשאתה חוזר בתשובה, גם הקב"ה כביכול עושה תשובה
אתערותא דלתתא: כמו צל שעושה כל מה שהאדם עושה – ״ה׳ צלך״ – כך כל תנועה שלנו למטה מעוררת כנגדה למעלה. ״דע מה למעלה ממך״: ממך תלמד. החידוש העצום: הקב״ה כביכול מושפע מרצונותינו, ואפשר ליזום אצלו רצון חדש.
ויהי בשלח פרעה
למה ה' מוביל דווקא את מי שהוא אוהב בדרך הארוכה?
אתערותא דלתתא: המונח עצמו לא נזכר, אך הרעיון בלב הדברים: יציאת מצרים באה כולה מלמעלה ולכן לא נקלטה. ה׳ רוצה קנין ״יגיע כפיו״, וכבר תחילת ההתאמצות בשביעי של פסח נקראת ״תורי זהב״.
מה נשתנה
למה דווקא 'מכל הלילות'? הרי גם ביום אין מטבילין!
אתערותא דלתתא: לעצמיות אור אין סוף שום התעוררות מלמטה אינה מגיעה, והיא מאירה מצד עצמה. משום כך ביציאת מצרים נשתנו גם בעלי ׳מדת יום׳: האור שקיבלו לא היה לפי ערך עבודתם והכנתם.
קחו מאתכם
האם בשר ודם יכול באמת לתרום משהו לבורא העולם?
אתערותא דלתתא: כשיהודי כופה את עצמו, גם ה׳ כביכול ׳מסלק׳ את עצמו ומאיר מהסובב בממלא, ״כמים הפנים לפנים״. וחידוש נוסף: עבודה קבועה, בתפילה ואחריה בלי שינוי, ממשיכה שפע תמידי ״לעולם ועד״.
ענין חודש כסלו
מה באמת ניצח את היוונים: חרב הגיבורים או תשוקת הכליות?
אתערותא דלתתא: בנימין הוא ׳צדיק דלתתא׳, זה שיורד אליי, למקום שבו אני זועק ומחפש, ומעלה את התפילה ממטה למעלה. ודווקא ההתעוררות הזו, שעוררה גם את יוסף להתגלות, היא שניצחה את היוונים.
ואהיה אצלו אמון
למה נענש דוד המלך על שקרא לתורה 'זמירות'?
אתערותא דלתתא: ה׳ מתגלה ״פנים בפנים״ רק כשאנו פונים אליו. ״שעשועים יום יום״ תלוי בהתעוררות היומית בקריאת שמע, ״כמים הפנים לפנים״. ואין טפה יורדת מלמעלה בלי שתי טפות שעולות כנגדה מלמטה.
בהעלותך את הנרות
אם לה' לא חסר אור – למה הוא מבקש שנדליק נרות?
אתערותא דלתתא: אף שה׳ משגיח על הכל, כך יסד המלך שהשגחתו לא תתגלה אלא כפי הכנות ישראל, ובמעשיהם הטובים היא מתעוררת בעולם. זה פשר המדרש: ישראל ״מאירין למי שמאיר לכל״.
ויקהל משה
מי סלל את הדרך שבה אתה עושה חסד היום?
אתערותא דלתתא: המושג אינו נזכר בשמו, אך היסוד חי כאן: החסדים שלמעלה נמשכים מהחסדים שאנו עושים למטה, ׳כי מעולם המה׳. וכשאנו אומרים תהילים, דוד המלך מתעורר לשיר גם הוא לפני הקב״ה.
לסוסתי ברכבי פרעה
מה הקשר בין סוסי פרעה לאותיות התפילה שלך?
אתערותא דלתתא: כמים הפנים לפנים – הפנייה שלנו, ׳רוח אייתי רוח׳, מעוררת את ה׳ עצמו להתגלות אלינו באהבתו ובאותיות התורה. ובכל זאת, קריעת ים סוף מלמדת שיש גילוי שבא ממנו בלבד, ׳בעתיקא תליא מילתא׳, בלי שום פעולה מצידנו.
ענין שובבי"ם
למה בגאולה ה' נקרא 'אהיה' ולא בשמו המפורש?
אתערותא דלתתא: ההתעוררות מלמטה קובעת את אופי האהבה שמלמעלה. ההתבוננות ברצון הבלתי מוסבר שלנו לה׳ מעוררת אצלו אהבה עצמית שלמעלה מטעם, ואילו אהבה מנומקת שלנו הייתה ממשיכה אהבה תלויה בדבר, שיכולה להתבטל.
קול דודי
למה מה שאנחנו מבינים בראש לא מגיע ללב?
אתערותא דלתתא: ״אני לדודי ועלי תשוקתו״: כשאנו שמחים ברצון ה׳ ומלבנים את ההלכה, הוא מאיר אלינו פנים, ״יאר פניו אתנו״, כמים הפנים לפנים. אך הגאולה היא ״דילוג״, גילוי שלא בערך כל התעוררותנו.
פדה בשלום
איך יהודי אחד יכול לפדות את הקדוש ברוך הוא?
אתערותא דלתתא: ה׳ מקיים את המצוות לפנינו ונותן לנו כח. אבל כשאנחנו מקיימים אותן, המצווה נעשית מ״אברין דמלכא״, וההתעוררות שלמעלה גדולה מחסד חינם. ועוד חידוש: המעשה בפועל עולה אפילו על מה שכבר חקוק במחשבתו יתברך.
אני לדודי ודודי לי
למה תוקעים לחרדה כשהמלך מחייך אל כולם בשדה?
אתערותא דלתתא: מדוע ״ודודי לי״ נכלל בראשי התיבות של אלול, אם אלול הוא רק ״אני לדודי״? כי ההתעוררות שלנו נוגעת בעצמות, ומשם נמשכים כל הגילויים. כך המשכת ראש השנה טמונה בה, ולכן באלול תוקעים כל הקולות.
אני לדודי ודודי לי
המלך יצא לשדה. ואתה, מוכן לצאת אליו?
אתערותא דלתתא: אלול הוא ״אני לדודי״: אנחנו פותחים בהתעוררות, ורק אחר כך בא ״ודודי לי״, הארת ר״ה ויוה״כ. אהבה ויראה אינן נטועות בלב מכוח האדם עצמו, ובכל זאת ההארה העליונה תלויה ביציאתנו לקראת המלך בשדה.